זן ומחשבות
תרגול המדיטציה
הוא הבסיס של הבודהיזם, בעצם אפשר להגיד שזה הכלי שהבודהא המליץ עליו בתוספת שמירה
על כיוון של עשיית טוב והימנעות מעשיית רע, בין לבין לעשות מדיטציה. הרעיון של
מדיטציה הוא למצוא את התשובות לכל השאלות, אצלנו בפנים. הבודהא ידע, הכול כבר נמצא
שם, לא צריך לנסוע רחוק או לענות את עצמנו. רק לשבת ולהשיל מאתנו את כל מה שהוא לא
תשובה ברורה, כל מה שהוא לא אמת מוחלטת, כל מה שהוא לא בודהא או, בעצם, כל מה שהוא
לא ערות.
אבל איך יודעים
מה היא ערות ומה לא? לכן התרגול של הנהר הזורם.
זרם הנהר יכול
להיות מהיר, יכול להיות איטי, מדי פעם יש סלעים והזרימה נעשית מסוכנת ומפחידה. בכל
פעם שיושבים למדיטציה נכנסים לנהר. לא ידעים אף פעם מה יהיה מאחורי העיקול הבא,
יכול להיות שנכנסים למקום של מים שקטים ואחרי כמה דקות הזרם נהיה סוער, מפחיד
ומתיש. ואולי להיפך, נכנסים למים סוערים ופתאום הכול נהיה רגוע וכאילו לא מבינים
ממה התרגשנו כל-כך לפני כמה דקות.
זרם המחשבות
הוא הנהר, בתרגול אנו זורקים את הכול לנהר, כל מה שעולה, כל מה שצף. הרבה פעמים יש
קוצים בגדות, הם נתפסים בבגדים ושורטים את העור. בשקט ובלי להיכנס לפניקה לנתק את
הקוצים ולזרוק את עצמינו שוב לנהר, להיכנס לזרם, שוב ושוב. כמה שזה יכול להראות
מתיש לפעמים, חסר תועלת או חסר תקווה, חשוב לזכור: כל נהר, בסופו של דבר, מגיע אל
הים.
והים הוא ערות
אחת גדולה, אם שואפים אל הערות, יש להיות כמו נהר השואף אל הים. להזיז את הקוצים,
לחפור בסלעים ובאדמה. כמו מים, בעקשנות ובשקט, כל הזמן, עוד ועוד לרדת למטה, לשאוף
אל העומק. כמה עמוק עלינו להגיע? תלוי איפה אנחנו נמצאים ביחס לים ואיזה שטח עלינו
לעבור כדי להגיע אליו.
יחד עם זאת, חשוב
לזכור, לא למהר ולא להאיץ. המים בנהר זורמים בקצב שלהם, בהתאם לתנאי השטח. כך
המתרגל מתקדם בהתאם ליכולותיו ותכונותיו. לזכור שהכול בסדר, אין כאן תחרות
מי יגיע ראשון. למען האמת כולנו כבר שם. זה רק עניין של תרגול בזרם הנהר.
בכל פעם שמחשבה
נחשבת, אנו בעצם עוצרים באחת משתי הגדות ויוצאים מהזרם. ברגע ששמנו לב שהזרימה
נעצרה, אנו חוזרים בחזרה וקופצים שוב אל המים. ככל שנעצור יותר כך ייקח לנו יותר
זמן להגיע אל הים, ככל שנתמקד בזרימה ולא נעצור כך המרחק יקטן ונתקרב אל היעד.
כששטים בנהר אי
אפשר להתבלבל ולא לדעת מה זה הנהר ומה זה הים. הנהר הוא נהר, זורם, צר יחסית, יותר
או פחות, זרימה מהירה או איטית, יש יובלים או פלגים אבל זה תמיד יהיה נהר. כשמגיעים
לים פתאום בבת אחת הלב נפתח. אי אפשר להתבלבל, אין טעויות כאן. כשהגעת לים אתה
יכול לצעוק למי שתקוע על הגדה מאחור ומחפש את הדרך חזרה לנהר - "הנה זה כאן,
רק תמשיך ישר עוד קצת...".
הנהר הוא
תרגול, והים הוא ערות, המחשבות הן מה שעוצר אותנו בדרך לשם.
ככל שמתאמנים
יותר בשיט נהרות, כך מפתחים מיומנויות טובות יותר, שמירה על שקט פנימי גם כשהנהר
גועש, יודעים שזה תיכף יעבור כי מכירים כבר איך הנהר הזה עובד, פעם ככה ופעם ככה.
אבל לא לטעות
הנהר הוא נהר והים הוא ים, הם מחוברים אבל זה לא אותו הדבר.
כשמגיעים ליעד
יודעים.
ניר
בניהו מתרגל מדיטציה 25 שנה
מנחה קבוצת תרגול בתל יוסף עמק יזרעאל
והנחייה אישית דרך זום למתרגלים המעונינם.
ליצירת קשר 0528342152
nirbnayahu@gmail.com